חברי קבוצה – הלקסיקון למחשבה פוליטית

חברי קבוצה – הלקסיקון למחשבה פוליטית

עדי אופיר, ראש פרויקט הלקסיקון לתיאוריה פוליטית במרכז מינרבה למדעי הרוח, הוא פרופסור במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. תחומי עיסוקו העיקריים הם תיאוריה פוליטית, תיאולוגיה פוליטית, ופילוסופיה קונטיננטלית מודרנית ועכשווית, עם דגש על התיאוריה הביקורתית. בתחילת שנות התשעים אופיר ייסד וערך את תיאוריה וביקורת, כתב העת העיקרי בעברית לתיאוריה ביקורתית; בשנת 2008 ייסד את פרויקט הלקסיקון, שהפך אחר כך לחלק ממרכז מינרבה למדעי הרוח, ואת כתבה עת המקוון מפתח: כתב עת לקסיקלי למחשבה פוליטית. אופיר כתב על הוגים בני המאה ה-20 כמו ארנדט, פוקו, ליוטאר, לוינס, דרידה ואגמבן, ועל היבטים שונים של המשטר והתרבות בישראל.. ספרו לשון לרע (עם עובד ומכון ון ליר בירושלים, 2000; The Order of Evil, Zone Books 2005) מציג מתווה לאונטולוגיה של המוסר המבוססת על הבנת הייצור וההפצה החברתיים של רעות (אובדן, נזק, פגיעה, סבל וסיכון), ומציע פרשנות חדשה של מושג הרוע ושל מושג העוולה. ספרו עבודת ההווה (הקיבוץ המאוחד, 2001) הוא אסופה של קריאות דקונסטרוקטיביות בטקסטים ובאירועים מרכזיים בתרבות הישראלית בת הזמן. הקובץ ימים רעים, שפרסם אופיר יחד עם אריאלה אזולאי (רסלינג, 2002), מאגד מאמרים ביקורתיים על המצב הפוליטי בישראל. הספר משטר זה שאינו אחד: כיבוש ודמוקרטיה בין הים לנהר, 1967- (עם אריאלה אזולאי, רסלינג 2008; The One State Condition, Stanford 2012), עוסק בסקירה היסטורית ובניתוח מנגנוני השליטה הישראלית בשטחים הפלסטיניים הכבושים ובהשפעת השליטה הזאת על המשטר בישראל. יחד עם מיכל גבעוני וסרי חנפי אופיר ערך גם קובץ מאמרים ומסמכים העוסק להיבטים שונים של השליטה של ישראל בשטחים הכבושים,The Power of Inclusive Exclusion: Israeli Rule in the Occupied Territories (Zone Books 2009). ספרו של אופיר אלימות אלוהית: שתי מסות על אלימות ואסון (בדפוס, מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד), מתחקה אחר דגמים שונים של תיאוקרטיה בתנ"ך ומשווה בין תפקיד האסון בתיאוקרטיות המקראיות ובממשל המדיני המודרני.

——–

אפרת אבן צור היא פסיכולוגית ילדים, עורכת טקסט, ותלמידת מחקר בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בעבודתה המחקרית ובפעילותה החברתית היא עוסקת בנקודות המגע בין הפסיכואנליטי לפוליטי ולאתי, ולנקודות אלה היא תבקש להתייחס גם במסגרת פעילותה בקבוצת הלקסיקון במרכז מינרבה. בעבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית פרופ' אורי הדר, אבן צור חוקרת את הפסיכולוגיה של אלימות מקובלת חברתית תוך ניסיון להפגיש בין ידע פסיכואנליטי קלאסי לרעיונות פילוסופיים וסוציולוגיים. עם המושגים העיקריים בהם היא עוסקת נמנים "אלימות", "לגיטימציה", "פרוורסיה", "הזדהות" ו"משחק".

——–

אודי אדלמן הוא תלמיד מחקר במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. עבודת הגמר שלו עוסקת באקטיביזם פוליטי עכשווי ובמבוכה והבכה כטקטיקות של פעולה פוליטית. אדלמן הוא עורך שותף של "מפתח: כתב עת לקסיקלי למחשבה פוליטית" היוצא לאור במרכז מינרבה למדעי הרוח. הוא אוצר ומנהל מחקר וקשרי אקדמיה במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון. בין התערוכות והפרויקטים שאצר: "לאן?" (2012), "היסטוריות" (2013) ו"כרוניקה>מדינה"(2013). במסגרת קבוצת הלקסיקון הוא עוסק בקשר בין המשגה לאמנות.

——–

רונן אידלמן הוא אמן, עיתונאי, אקטיביסט ועסקן תרבות, שהשתתף בתערוכות ובאירועים פוליטיים ותרבותיים ברחבי העולם ויצר פרויקטים אמנותיים רבים במרחב הציבורי. אידלמן נולד בניו יורק, גדל בירושלים וגר בתל אביב-יפו. הוא מייסד ועורך שותף ב"ערב-רב" – אתר אמנות, תרבות ומדיה (www.erev-rav.com), ובוגר תואר שני בתוכנית לאמנות במרחב הציבורי באוניברסיטת באוהאוס בוויימר, גרמניה. אידלמן מרצה לאמנות ושינוי חברתי במכללת שנקר ומכללת מוסררה ופעיל בקבוצות התנגדות לכיבוש ולקפיטליזם. הפרויקטים האמנותיים שייזום במסגרת פעילותו בקבוצת הלקסיקון שבמרכז מינרבה יעסקו בביטחון, בזיכרון ובקשר ביניהם.

——–

מירב אמיר היא מרצה לגיאוגרפיה בביה"ס לגיאוגרפיה, ארכיאולוגיה ופלאואקולוגיה באוניברסיטת קווינס, בלפסט. תחומי המחקר שלה כוללים לימודי גבול, פספקטיבות ביקורתיות אודות ביטחון, אקטיביזם, מחקר מגדרי ותיאוריה קווירית. את הדוקטורט שלה היא עשתה במכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן ובביה"ס למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב. מחקר הדוקטורט שלה בוחן את מושג הגבול בשליטה הישראלית בגדה המערבית וברצועת עזה. בין פרסומיה:  "The Making of a Void Sovereignty: Political Implications of the Military Checkpoints in the West Bank" ב-Environment and Planning D: Society and Space; "האקטיביזם של הידע: פרקטיקת הדיווח מהמחסומים במחסום Watch כפעולה פוליטית" ו-"לא רק גאווה: על בושה בשיח הקווירי" בתיאוריה וביקורת, ו-" Limits of Dissent, Perils of Activism: Spaces of Resistance and the New Security Logic" ב-Antipode: A Radical Journal of Geography, שנכתב ביחד עם ד"ר הגר קוטף. במסגרת פעילותה במרכז מינרבה היא חוקרת את מושגים דוגמת גבול, ביטחון ופעולה פוליטית.

——–

ישי בלנק הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומשמש כיו"ר ועדת תואר שני בפקולטה. בלנק הוא בוגר לימודי משפטים ופילוסופיה (שניהם בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב. את תואר המוסמך והדוקטור קיבל מאוניברסיטת הארוורד. בלנק חוקר ומלמד משפט מנהלי, דיני שלטון מקומי, משפט ומרחב, תיאוריות של המשפט וחשיבה פוליטית. מאמריו בנושאים אלה פורסמו בכתבי עת מובילים בארץ ובעולם. בימים אלה הוא חוקר את השינויים המשפטיים המתרחשים בערים גלובליות ואת סוגיית ביזורן של סוגיות דת ומדינה לרשויות מקומיות וגופים תת-מדינתיים אחרים. בלנק שימש כמרצה אורח באוניברסיטאות בארצות הברית, בהן בראון וקורנל. הוא זכה במענק מהקרן הישראלית למדע והיה חבר בפורום החוקרים הצעירים בתחום מדעי הרוח והחברה באקדמיה הישראלית למדעים.

——–

מיכל גבעוני מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. היא עוסקת בתיאוריות פוליטיות עכשוויות ועבודתה מתמקדת בנקודות הממשק שבין פוליטיקה אזרחית לרגישות מוסרית. גבעוני חוקרת סוגיות הנוגעות להיסטוריה, האתיקה והפוליטיקה של הפעולה ההומניטארית, למעשה העדות ומשמעויותיו האתיות, לאזרחות קוסמופוליטית ולטכנולוגיות חדשניות של השתתפות ציבורית. היא סיימה את לימודי הדוקטורט שלה במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב (2008) וזכתה במלגת פולברייט להשתלמות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ברקלי (2011). ספרה "אתיקת העדות: היסטוריה של בעיה" עומד לראות אור בהוצאת מכון ון ליר בירושלים.

——–

רותי גינזבורג חוקרת תרבות חזותית ועומדת בראש קבוצת המחקר פוטו-לקסיק במרכז מינרבה, קבוצה שעוסקת במובנים הפוליטיים של הצילום והדימוי הנע. גינזבורג מרצה בבצלאל, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת תל- אביב בהם היא מלמדת על מחקר של תרבות חזותית, תאוריה וצילום, אמנות אקטיביסטית, מגדר ודוקומנטציה. היא מחברת של הספר "והייתם לנו לעיניים: ארגוני זכויות ישראליים בשטחים הכבושים מבעד לעין המצלמה" (רסלינג, 2014).

——–

אריאל הנדל הוא פוסט-דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון ועמית מחקר במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר שלו כוללים את משטר התנועה בגדה המערבית וברצועת עזה, מיפוי וייצוגים מרחביים והפילוסופיה הפוליטית של הגיאוגרפיה. פרסם מאמרים בספרים ובכתבי עת בארץ ובחו"ל. עורך ראשי של קריאת המחאה: לקסיקון פוליטי (הקיבוץ המאוחד, 2012(.

——–

רועי וגנר מחזיק בדוקטורט במתמטיקה (1997) ופילוסופיה (2007) מאוניברסיטת תל אביב. הוא מפרסם מאמרים במתמטיקה, פילוסופיה והיסטוריה של המתמטיקה ותיאוריה ביקורתית. וגנר מלמד במחלקה למדעי המחשב במכללה האקדמית תל אביב יפו. ב-2009 פרסם את הספר S(zp,zp): Post-Structural Readings of Gödel’s Proof. מחקרו בקבוצת הלקסיקון במרכז מינרבה יעסוק במיקרו פוליטיקה של התנגדות של קבוצות שוליים. המושגים שבהם ידון הם "מדינה", "התנגדות", "הגדרה", ומושגים הקשורים לסוגים שונים של מיעוטים.

——–

לין חלוזין-דברת מתמחה בגישות קוגניטיביות לחקר המדע וייצור הידע המדעי, ובהיסטוריה ואפיסטמולוגיה של בלשנות קוגניטיבית ובלשנות מבנית (סטרוקטורלית). עבודת המחקר שלה לתואר דוקטור באוניברסיטת פריז-סורבון (פריז IV) ובאוניברסיטת תל-אביב (2014), בחנה מזווית של אפיסטמולוגיה היסטורית את אחת הפרדיגמות הדומיננטיות כיום בבלשנות הקוגניטיבית, שלפיה התפיסה המרחבית שלנו מעצבת את תפיסת הזמן. התזה מראה כי היחסים בין זמן ומרחב בתפיסה ובלשון הם תוצר של התפתחות ספציפית בהיסטוריה של המדע, ובכך מקווה לתרום לכווני מחקר חדשים בחקר העדויות הלשוניות של תפיסת הזמן. המחקר החדש של לין חותר להסביר את משבר מדעי הרוח והתופעות הקשורות בו על-ידי בחינת ההיסטוריה של המדעים הקוגניטיביים והמחשבה על התפיסה. כמה מן התובנות הראשוניות של מחקר זה התפרסמו בהקדמה לאסופת מאמרים בשם Discourse and Crisis (האסופה התפרסמה ב-2013 בסדרת DAPSAC). לין מרכזת את קבוצת המחקר "תפקידה הציבורי של האקדמיה", פרויקט משותף של מרכז מינרבה למדעי הרוח ומרכז אדמונד י. ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב. הקבוצה שואפת לייצר מחקר מקורי על מצבה הייחודי של האוניברסיטה בישראל, ועל הממשקים בין ייצור ידע לבין התנאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים שבהם ידע מתעצב.

——–

נועם יורן חוקר כלכלה פוליטית, מדיה ותרבות פופולרית. ספרו האחרון עוסק בכסף כאובייקט של תשוקה, וכותרתו  What Money Wants: an Economy of Desire (Stanford University Press, 2014). הספר חוקר מדוע הכלכלה האורתודקסית לא יכולה להתייחס לתאוות בצע כתופעה כלכלית. דרך הגותם של קרל מרקס, תורסטין ובלן ומקס ובר, הספר מפתח בסיס פילוסופי אלטרנטיבי למחשבה הכלכלית, שבו אפשר להבין את התשוקה לכסף כיסוד מרכזי בכלכלה הקפיטליסטית. כותב ומלמד על טלוויזיה בהקשרים פוליטיים ופילוסופיים ועל תרבות ישראלית והקשר שלה למדינה. מחבר הספרים "ערוץ 2: הממלכתיות החדשה" (רסלינג, 2001), ו"המלה הארוטית: שלוש קריאות ביצירתו של חנוך לוין" (הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2002).

——–

עלמה יצחקי היא אמנית ודוקטורנטית בבית הספר לפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב ומלגאית של מרכז מינרבה למדעי הרוח. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בתפיסות של פעולה באמנות עכשוית, לאור פילוסופית הפעולה של חנה ארנדט. בעבודת המאסטר שלה חקרה יצחקי את מושג האקט הפסיכואנליטי בהגותו של ז׳אק לאקאן. במסגרת עבודתה כאמנית זכתה יצחקי במספר פרסים, ביניהם פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר ופרס הציור ע״ש אוסנת מוזס. בשנים האחרונות הציגה שתי תערוכות יחיד והשתתפה במספר רב של תערוכות קבוצתיות. יצחקי מלמדת אמנות במחלקה לאמנות רב-תחומית במכללת שנקר. לאתר: www.almaitzhaky.com


——–

שי לביא הוא מרצה בכיר וראש מרכז מינרבה לזכויות האדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא קיבל תואר דוקטור מן התוכנית למשפט ולמדיניות חברתית באוניברסיטת ברקלי. ספרו The Modern Art of Dying: A History of Euthanasia in the United States , שראה אור בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, זכה בפרס הספר המצטיין בסוציולוגיה של המשפט מטעם האגודה הסוציולוגית האמריקנית. לביא היה עמית פולברייט באוניברסיטת ברקלי, מרצה אורח באוניברסיטת טורונטו, ועמית הומבולדט במכון דובנוב להיסטוריה ותרבות יהודית בלייפציג ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת הומבולדט בברלין. מחקרו כיום עוסק בהיסטוריה של יהודים ומוסלמים בגרמניה תוך התמקדות בוויכוח על ריטואלים של שחיטת בעלי חיים.

——–

עוזי לבנה, בוגר תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, לומד במסלול הישיר לדוקטורט בבית הספר לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. עבודת המחקר שלו עוסקת בתפיסה הפוליטית של מישל פוקו. המחקר שיערוך במסגרת קבוצת הלקסיקון במרכז מינרבה יבחן את המושג שינוי פוליטי/מהפכה ואת האופנים שבהם ביקשו הוגים פוליטיים ומהפכניים לנסח שינוי רדיקלי במבנה הפוליטי והחברתי ולהשיגו.

——–

דניאל מישורי הוא חבר סגל בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר ובחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. ד"ר מישורי מתמחה בפילוסופיה ובאתיקה סביבתית, ובמיוחד בסוגיות הקשורות במרחב הציבורי, בקניין משותף ובנחלת הכלל. כמו כן הוא עוסק בנושאים הקשורים לזכויות עובדים והעסקה פוגענית, אפיסטמולוגיה, ארגומנטציה, ביואתיקה, סגנון חיים ירוק (אופניים, פעילות גופנית, תרבות הצריכה) ואתיקה עסקית.  ד"ר מישורי  ערך עם (ח"כ לשעבר) ענת מאור ספר בנושא "העסקה פוגענית" (המכללה החברתית כלכלית והוצאת אחווה, 2012).

——–

חן משגב הוא מתכנן ערים וגיאוגרף. עבודתו מתמקדת בגיאוגרפיה חברתית ותרבותית, עבודה עם קהילות, מתודולוגיות איכותניות, אקטיביזם מרחבי ותנועות חברתיות, גיאוגרפיה פמיניסטית וקווירית וזהויות במרחב. חן הוא מגיסטר במדעים לתכנון ערים ואזורים מהטכניון, שם כתב תזה אשר בחנה את האופן בו להט"בים תופסים ומשתמשים במרחב העירוני בתל-אביב-יפו. עבודת הדוקטורט שלו, אשר הוגשה לאחרונה,"אקטיביזם מרחבי בעיר: נקודות מבט של גוף, זהות וזיכרון" נכתבה במעבדה לתכנון, סביבה וקהילה שבחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב בהנחיית פרופ' טובי פנסטר. חן פרסם מאמרים ופרקים בספרים בעברית, איטלקית ואנגלית בתחומי העניין שלו, והוא מלמד קורסים במחלקה לעיצוב אורבאני בבצלאל ובחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל-אביב. חן השתתף במשך מספר שנים בקבוצת המחקר במרכז מינרבה אשר עסקה במרחב, והחל משנת הלימודים הנוכחית הצטרף לקבוצת הלקסיקון ומשמש גם כרכז המחקר של הקבוצה.

——–

אורי ערן הוא דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון. תחומי העניין שלו הם פילוסופיה של המוסר ופילוסופיה פוליטית והקשרים ביניהן, והפילוסופיה המעשית של עמנואל קאנט. הוא משמש כעורך שותף של "מפתח: כתב עת לקסיקלי למחשבה פוליטית", היוצא לאור במרכז מינרבה למדעי הרוח, ולימד בעבר בחוג לפילוסופיה ובתוכנית "נוער שוחר מדע" באוניברסיטת ת"א.

——–

דני פילק הוא יליד ארגנטינה (1959), נשוי ואב לארבעה. סיים לימודי רפואה בארגנטינה ותואר שני ושלישי במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. פילק הוא מרצה בכיר במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב, רופא בקופת חולים כללית ויו"ר עמותת רופאים לזכויות אדם. בין פרסומיו: פופוליזם והגמוניה בישראל (רסלינג, 2006), Circles of Exclusion: The Politics of Health Care in Israel (Cornell University Press, 2009), ו- The political Right in Israel: the Many Faces of Jewish Populism (Routledge, 2009). במסגרת מחקרו בקבוצת הלקסיקון במרכז מינרבה יבקש פילק להגדיר אשכול של מושגים הקשורים לשדה הכלכלה הפוליטית של הגוף, כמו איבר, בית חולים, בריאות, גנטיקה, מחלה, רווחה, תזונה ועוד.

——–

הגר קוטף היא עמיתת מחקר במרכז מינרבה, מובילה את פעילות קבוצת הלקסיקון במרכז, ומרצה בתוכנית למגדר באוניברסיטת בר אילן. במוקד מחקרה תיאוריה פמיניסטית, תיאוריה ביקורתית, פילוסופיה פוליטית ותיאוריה פוסט-קולוניאלית. ספרה, Movement and the Ordering of Freedom, שעתיד להתפרסם במהלך שנת 2015 בהוצאת Duke University Press, מנתח את הקשרים המושגיים והקונקרטיים בין תנועה וחירות במחשבה הליברלית, ודרך כך מציע קריאה מחודשת בפילוסופיה הליברלית, כמו גם במרחבים פוליטיים ציבוריים בני זמננו. היא חברת מערכת מפתח ותרמה לכתב העת את הערכים ״בית״ ו״תנועה״. היא פרסמה מאמרים בכתבי עת נבחרים, ובכללם  Political Theory, Antipode, Theory Culture and Society.

——–

יואב קני הוא עמית פוסט-דוקטורט מטעם פולברייט במחלקה לרטוריקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי והעורך הראשי של כתב העת מפתח, שעבורו חיבר את הערך "הכרזה". יואב כתב את עבודת הדוקטור בבית הספר לפילוסופיה של אוניברסיטת תל-אביב ומחקרו מתמקד במובנים האתיים והפוליטיים של ההמשגות הפילוסופיות של בעלי-חיים לא-אנושיים, בייחוד במחשבה הפוסט-היידגריאנית. יואב זכה במלגת דן דוד לפוסט-דוקטורנטים לשנת 2013-14 ובמלגת פולברייט לפוסט-דוקטורנטים לשנת 2014-15.

——–

רועי קרייטנר מלמד דיני חוזים, תורת המשפט ומשפט מסחרי בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב. מחקריו מתמקדים בתיאוריה של המשפט הפרטי, בהיסטוריה המשפטית של חוזים ובהיסטוריה ותיאוריה של הכסף. ספרו Calculating Promises: The Emergence of Modern American Contract Doctrine, שראה אור בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד ב-2007, זכה בפרס קרומוול של האגודה האמריקנית להיסטוריה של המשפט. קרייטנר, שקיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת הארוורד, קיבל מלגות מה- American Council of Learned Societies, המועצה להשכלה גבוהה, הקרן הישראלית למדע ופרויקט האיחוד האירופי למשפט פרטי באוניברסיטת טורינו. בשנים 2010-2009 מכהן קרייטנר כעמית מחקר במכון רדקליף ללימודים מתקדמים באוניברסיטת הארוורד.

——–

איתי שניר הוא פוסט-דוקטורנט במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, ואחד מעורכי כתב העת מפתח. תחומי העניין שלו הם פילוסופיה פוליטית, פילוסופיה של החינוך, היסטוריה של הפילוסופיה ופילוסופיה של השפה. איתי כתב את הדיסרטציה על מושג הקומון-סנס בבית הספר לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. הוא בעל תואר שני בהצטיינות יתרה מהמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב, ובעל תואר ראשון בהצטיינות יתרה מהחוג לפילוסופיה ומהתוכנית הרב-תחומית באמנויות באוניברסיטת תל אביב. הוא מלמד פילוסופיה בבית ספר תיכון, במרכז הבינתחומי בהרצליה ובמדרשה לאמנויות בבית ברל.


עדי אופיר; אפרת אבן צור; אודי אדלמן; רונן אידלמן; מירב אמיר; ישי בלנק; מיכל גבעוני; רותי גינזבורג; אריאל הנדל; רועי וגנר; לין חלוזין-דברת; נועם יורן; עלמה יצחקי; שי לביא; עוזי לבנה; דניאל מישורי; חן משגב; אורי ערן; דני פילק; יואב קני; רועי קרייטנר; איתי שניר.