ידע בנדידה

ידע בנדידה

התפיסה של ידע בנדידה מעוגנת באמונה בתפקיד החיוני שממלאים תקשורת, תרגום, מפגשים חוצי-תרבויות והפצה בכל הקשור להבניית ידע. יתרה מזאת, היא מניחה מראש כי רעיונות אינם "חסרי גוף" ואינם מתקיימים בחלל מופשט. רעיונות מוטמעים בטקסטים, באובייקטים, בדיאגרמות, במכשירים, במשוואות ובייצוגים למיניהם. נקודת מבט כזאת מניחה גם כי רעיונות קשורים מטבעם לאנשים – יצרנים, נשאים, מתווכים, קהלים – המשתייכים לדיסציפלינה, למקצוע, לזרם אינטלקטואלי, למעמד חברתי, לדת או לאומה כלשהם.

המחשבה על ידע מנקודת המבט של "טבעו הנודד" מעלה אל פני השטח שאלות רבות: מה מועבר במהלך הנדידה (בעיות, רעיונות, אובייקטים, שיחים, טכניקות, מודלים, מוסדות, טכנולוגיות או הקשרים?); כיצד משפיעות זהויות אישיות או קבוצתיות על נדידת הידע, וכיצד מושפעות הן עצמן מנדידתו של הידע הנלווה אליהן? כיצד משנה הנדידה את גבולותיהם של דיסציפלינות או תחומי ידע, או, בראייה רחבה יותר, את ה-globus intellectualis? וכיצד מתעצב ידע סמכותי במהלך הנדידה מהֶקשר להקשר?

במישור אחר, בחינה של ידע בתנועה מעלה שאלות חדשות הנוגעות לטבעו ולמשמעותו של תהליך הנדידה: האם נדידה משמעה שכפול, ניכוס, אימוץ או אזרוח? האם ישנם מאפיינים משותפים לנדידה בזמן ובמרחב שיהוו בסיס להמשגה של הידע בדיסציפלינות שונות? מה הם גבולותיה של הטרנספורמציה המתרחשת אגב הנדידה: באיזה שלב נגמרת הטרנספורמציה ומפציע משהו שונה או חדש?

התוכנית "ידע בנדידה" מבקשת לחשוף את השלכותיה האפיסטמיות של הנדידה ולמפות את המשמעויות הפוליטיות, החברתיות והדתיות של תנועת הידע. כנקודת מוצא לדיון מתמקדת הקבוצה במגוון של מקרי בוחן בתחום ההיסטוריה של העת החדשה המוקדמת באירופה ובמזרח התיכון. באמצעות חקירה היסטורית-ביקורתית, התוכנית חותרת לבחינה מחדש של המורשת האינטלקטואלית של העת החדשה המוקדמת כתוצר של נדידת מלומדים, רעיונות, כתבי יד, מכשירים ומומחיות לשונית. התוכנית עוסקת בגיבוש נרטיבים היסטוריים על אודות המדע, הלאומיות והמחשבה הליברלית ועל אודות תהליכי חילון.

קישור ישיר לפורום חברי הקבוצה

בתוכנית פועלות כמה קבוצות מחקר, ביניהן:

קבוצת מחקר על נדידת ידע באגף המזרחי של אגן הים התיכון בשלהי ימי הביניים ותחילת העת החדשה, בראשות פרופ' צבי לנגרמן. הקבוצה מתמקדת בהעברתם של גופי ידע מדעיים ואחרים לאורך הציר ונציה-קושטא ובתמורות שחלו בהם, בעיקר במאות ה-15, ה-16 וה-17. לפרק זה בתולדות נדידת הידע נודעת חשיבות מיוחדת, שכן שני הצדדים שמשני עברי השבר המוסלמי-נוצרי היו להוטים ללמוד על ההתפתחויות שחלו בצד שמנגד, וכן מפני שנדידות כפויות של אוכלוסיות משכילות במיוחד – פליטים יוונים שברחו מפני התורכים לאיטליה, ומגורשי ספרד היהודים והמוסלמים שמצאו מקלט באיטליה ובאימפריה העותמאנית – עודדו חילופי ידע מרחיקי לכת.

קבוצת מחקר על ההומניזם של הרנסנס, בראשות ד"ר חנן יורן. את ההומניזם של הרנסנס אפשר לראות מהיבטים שונים כפריעת הסדר התרבותי. מבחינה אינטלקטואלית, ההומניסטים דחו את הנחות היסוד המטאפיזיות של הפילוסופיה הימי-ביניימית. הם גיבשו שפות היסטוריות, פוליטיות ואתיות מקוריות, וכן פרקטיקות רוחניות חדשות וטכניקות חדשות לעיצוב העצמי. מבחינה חברתית, ההומניזם לא היה קשור למוסד ספציפי (דוגמת האוניברסיטה הימי-ביניימית), ורוב ההומניסטים היו בתנועה גיאוגרפית ומקצועית בחיפוש אחר פטרונים. מטרת קבוצת המחקר היא לבחון את הקשר בין ההיבטים החדשניים של השיח ההומניסטי לבין הזהות החברתית השבירה של ההומניסטים. בפרט יבחן המחקר מפרספקטיבה זו את האופן שבו פירשו ההומניסטים מחדש את המורשת הספרותית הקלאסית והטמיעו אותה בשיח שלהם.

קבוצת מחקר על מעברי ידע והיווצרותם של רעיונות חדשים בפיזיקה של גליליאו, בראשות ד"ר עדו יעבץ. הקבוצה תחקור את האופן שבו התעמת גלילאו עם שתי מסורות שונות – הדינמיקה האריסטוטלית מחד גיסא והסטטיקה הארכימדית מאידך גיסא – וגיבש מהן ולעומתן את פיזיקת התנועה שלו. הקבוצה תבחן גם את תגובותיהם של אנשי המדע הישועים למחקריו של גלילאו ואת התייחסותו שלו למחקריהם של בני זמנו, ובכך תאיר את חילופי הידע התוססים שהתרחשו בשדה המדע בין תפיסות שונות, לעתים מנוגדות ולעתים משלימות, וכל זאת במהלך עשרות בודדות של שנים במאות ה-16 וה-17.

קבוצת מחקר על נוודות ידע בתוך מזרח אסיה ובין מזרח אסיה למערב באלף השני לספירה, בראשות ד"ר אסף גולדשמידט. הקבוצה מתמקדת בכמה אירועים של העברת ידע מדעי ורפואי מהמערב למזרח אסיה, ובהעברת ידע שכזה בין תרבויות מזרח אסייתיות לבין עצמן, בעיקר בין סין ליפן. מסגרת הזמן של המחקר משתרעת משושלת הסונג (1276-960) ועד שושלת הצ'ינג (1911-1644). הקבוצה עוסקת גם בהעברת ידע טמפורלית, המזכירה את נדידת הידע מיוון העתיקה לאירופה של שלהי ימי הביניים וראשית הרנסנס דרך העולם המוסלמי. באספקט זה של המחקר מתמקדת הקבוצה בבחינה מחודשת של ידע עתיק שמוצג מחדש, ושל האינטגרציה או הדחייה שלו כתוצאה מהצגה זו. ניתוח נוודות הידע מתמקד בעיקר בהקשר החברתי-תרבותי שבו פעלו סוכני ההעברה משני הצדדים – המעביר והמקבל.

קבוצת מחקר על תרפיה בתרגום: ידע, תרבות ופוליטיקה, בראשית פרופ' ז'וזה ברונר וד"ר גליה פלוטקין עמרמי. קבוצה זאת חוקרת את מגוון הדרכים בהן השיח הטיפולי, אשר במקור צמח מתוך תפיסת עולם מערבית אינדיבידואליסטית וחילונית ומתייחס למרחב קליני פרטי, מיושם להמשגה ופרשנות של תהליכים ואירועים המתרחשים בזירה ציבורית בתרבויות מערביות ובתרבויות לא מערביות. הקבוצה מתמקדת בתהליכי טרנספורמציה בהם מודלים וקטגוריות טיפוליים מקצועיים מקבלים חיים חדשים בהקשרים חדשים וגם במטרות אותן הם משרתים בהקשרים האלה. הקבוצה תופסת תהליכים אלה, אותם היא מגדירה באמצעות המושג המטפורי "תרגום", כתהליכים פרשניים, אינטראקטיביים ויצירתיים, אשר חורגים בהרבה מעבר לשימוש מחדש בפרשנויות הקיימות, ומובילים להיווצרותן של משמעויות, פרקטיקות והיררכיות חברתיות חדשות.

קבוצת מחקר מטאמורפוזות: בין רנסנס, בארוק, והנאורות באירופה, בראשות פרופ' רבקה פלדחי, חותרת לבנות מסגרת קונספטואלית והיסטורית שתאפשר בחינה מחודשת של היחסים ההדדיים בין מדע ואמנות במאה ה-17 בהקשרם ההיסטורי: הופעת הריבונות הפוליטית והסובייקט המודרני. המערך הפוליטי המתגבש איתגר את הנורמות המדעיות והאמנותיות, אך בו בזמן נתן כלים להתמודדות עם המשברים החברתיים והפוליטיים של הבארוק. בטווח הארוך, בחינה זו של הבארוק עשויה להוביל לקריאה מחודשת של הנראטיב המקובל למקורות המודרנה, כסדרה של "מטאמורפוזות" מהרנסנס של המאה ה-16, דרך המשברים של המאה ה-17, ועד הנאורות. המטאמורפוזות האלו מייצגים נתיבים היסטוריים אשר דרכם ידע – מדעי ואמנותי – נדד באירופה בתקופה המודרנית המוקדמת, ובכך שינה את זהותם של הנושאים אותו והוביל לגיבוש תצורות תרבותיות חדשות.

קבוצת מחקר "מדעי הרוח לאן?", בראשות פרופ' רבקה פלדחי, גל הרץ, ונווה פרומר, עוסקת ברפלקסיה על התכנים והמתודולוגיות של מדעי הרוח, ובמידה רבה גם מדעי החברה, במובנם הרחב כ"מדעי האדם" או "מדעי הביקורת". היא בוחנת את המיסוד האקדמי של תחומים אלה, ומיקומם נוכח הזירה הפוליטית, הכלכלית, והתרבותית בתקופות שונות. במבט לעבר, הקבוצה עוסקת במחקר גנאלוגי אודות התגבשות מבנה הדיסציפלינות האוניברסיטאי, והפרובלמטיקה שאיפיינה את מדעי הרוח הן בתוכו והן מחוצה לו. במימד ההווה, מוצעת בחינה של מדעי הרוח נוכח האקלים הניאו-ליברלי הנוטה לצמצם את מקומם התרבותי ומשמעותם הביקורתית שלתחומים אלה. במבט לעתיד, נבחנים רעיונות לעדכונים במבנה המוסדי של הידע ההומניסטי בפרט והאקדמי בכלל. הקבוצה פועלת גם כקבוצת מחקר במסגרת מכון ון-ליר, וכן בשיתוף עם עמיתים מאוניברסיטת פרנקפורט.

קבוצת מחקר "מסורת: קאנון, מסירה וביקורת", בראשות ד"ר ורד סקל וד"ר לינה ברוך. פרויקט המחקר יוקדש לחקר רעיון המסורת – הן בהיבטיו התיאורטיים-כלליים, והן ביישומיו בשאלות מחקר קונקרטיות כגון מסורת דתית, אמנותית או מדעית. בפרויקט ישתתפו חוקרות/ים ממגוון רחב של דיסציפלינות. הקבוצה תיפגש למפגשי קריאה ולימוד משותף, תקיים שני ימי עיון, ותיתן למשתתפים/ות אפשרות להגיש מפרי עטם/ן לאסופת מאמרים שתצא לאור בסיום הפרויקט.

בראשות:
פרופסור רבקה פלדחי